יושרה

ההישגיות והרצון להצליח ולהיות מושלם בכל דבר בו נגע, לא הסיטו את דן מדרך הישר. בעיקר בספורט אבל לא רק בספורט, דן שמר בקנאות על היושרה שלו, על הספורטיביות ועל החינוך הטוב מהבית. הוא היה זועק ופועל כשנתקל בחוסר יושר או אי צדק.

מייקל סטארק, מאמנו של דן בקולג' בינגהאמטון: " כשדן שיחק משחק זו הייתה מלחמה, אבל הוא תמיד נשאר ג'נטלמן מול יריביו והיה ספורטאי הגון. אני זוכר שלא פעם כשיריבו עשה קריאה לא נכונה דן היה אומר לו "למה שתעשה דבר כזה?. אני קורא רק קריאות הגונות ולא אשקר אותך בחזרה. זו לא הדרך לשחק". הוא ממש היה מבייש את היריב שעשה זאת ו"חינך" אותו לעשות את הדבר הנכון.
בשנה השנייה היה לנו מפגש עם "קולומביה" בה שיחק מס' 1 שחקן שהיה בעבר בקבוצה שלנו, אשקאי. דן ואשקאי היו חברים והכירו מהביקורים המוקדמים של דן אצלנו לפני שעבר אלינו.
הם כמעט ושיחקו באותה קבוצה יחד ובאותה הזדמנות נאלצו לשחק האחד נגד השני.
זה היה המשחק שכולם רצו לראות. בעוד אשקאי ממש לא שמח למשימה דן היה נלהב. דן ניצח את המערכה הראשונה בקלות והוביל בשנייה, ואז הוא עשה שגיאה כפולה בהגשה ב- 40-30. אשקאי לא קרא את הכדור של דן בחוץ. דן התעקש שאשקאי ייקח את הנקודה והפסיד את המשחקון. זה היה דן.

הוא ניצח את המשחק 1-6, 4-6."

היושרה של דן לא התבטאה רק על מגרש הטניס או בספורט. דן היה ישר קודם כל עם עצמו וכך גם עשה את ההחלטות הכי חשובות בחייו. 

לירון שטראוס: " כשהתקרבנו לגיל הצבא, שנינו הבנו שהכיוון שלנו לא טופ 100 בעולם. היינו מודעים ליכולות שלנו. שנינו חשבנו על כיוון של קולג' ולא על להמשיך להסתובב בתחרויות באוזבקיסטן ולהיות 487 בדירוג העולמי. שנינו חתמנו על ויתור של מעמד ספורטאי מצטיין. דן הלך לקורס טייס, הגיע לשלב די רחוק לפני שהודח ואז הצטרף לאגוז. היינו סוגרים שלושה שבועות בצבא כל אחד בתפקיד שלו ונפגשים קבוע בסופי שבוע לבלות יחד".

בריאן אוקונור, חברו של דן בקולג' בינגהאמטון: "כמעט מיד דן קיבל את הכבוד של חברינו לקבוצה והפך לקפטן. הוא היה המוביל וזה שנתן לכולנו השראה. הוא זה שקבע את הקצב באימונים וזה שנתן דוגמה אישית של משמעת עבודה ונחישות. פעם אחת הוא תפס את אחד מחברי הקבוצה שלנו מקצר את מסלול הריצה הארוכה שעשינו, ופקד עליו לרוץ שוב".